אחרי המון זמן שאני עובד על זה, סוף סוף הגיע הזמן להתחיל להעלות את הסיפור הזה.
אני אפילו לא *קרוב* ללסיים לצייר אותו בינתיים, ואני מקווה ששאר העדכונים לא יתעכבו יותר מדי בזמן שאני מצייר את ההמשך, אבל אני חשוב שהגיע הזמן לפחות לשחרר אותו לאוויר העולם.

הקומיקס הזה הוא הרבה דברים בשבילי.
הוא התנסות מבחינה אמנותית, וטכניקות צביעה חדשות עם הטושים. התחלתי לצייר אותו אחרי שקניתי כל מיני ספרים ישנים של זבנג ב"אייקון" וממש התלהבתי מכמה מטכניקות הצביעה שהוא היה עושה פעם.
הוא לראות מה קורה כשבמקום לשבת לתכנן מראש הכל עם סקיצות ושינויים ודברים שגורמים לי לכל כך הרבה טירחה שעד שאני מסיים את הקומיקס כבר אין בו כמעט לב, ובמקום פשוט לזרום. בלי סקיצה, בלי תיכנון מההתחלה עד הסוף. הכל יכול לקרות. אולי זה לא יהיה מצחיק, אולי זה יהיה מרתק, אולי לא תהיה לזה פואנטה, אולי זה ישנה הכל. יש לי ריעון בסיסי בראש, אבל חוץ מקצת שורות פה ושם כדי לוודא שהטקסט לא יוצא באלסון, לא עשיתי כמעט שום הכנה מראש. פשוט ישר ציירתי.

הוא גם הרבה יותר ארוך מהרגיל. לפעמים 3 ריבועים יכולים להיות נורא מגבילם, רציתי להתפרע קצת עם כמה עמודים.
העדכון הזה ספציפית הוא 2 עמודים. אל תתרגלו לזה. פשוט לא רציתי לפרסם רק את העמוד הראשון עם "המשך יבוא" כי אז זה סתם היה קוטע את השיחה באמצע, אז חיברתי שני עמודים לעמוד אחד ארוך.

לא לדאוג, זה לא משפיע על הסטריפים, הפורמט הרגיל של סיפורי סבתא לא הולך לשום םמקום, וסביר להניח שפה ושם אפרסם גם סטריפים בזמן שאני מכין את העמוד הבא.

אבל בכל אופן, הנה "מה עשיתי", סיפור חדש ומיוחד ל"סיפורי סבתא". תהנו!